חופש מידע ושקיפות בישראל

פקד גיא שירן ומערכות המודיעין המשטרתיות

אמיתי זיו

פקד גיא שירן הוא קצין בילוש של משטרת ישראל בתחנת ראשון לציון. במסגרת תפקידו קיבל שירן הרשאות לשימוש במערכות מודיעין משטרתיות שונות, מהן מסווגות. אלא ששירן השתמש במערכות שלא למטרתן: “במועדים המפורטים נכנס הנאשם למערכת והפיק מידע אודות אזרחים שונים”, נכתב במסמכי בית הדין המשטרתי לערעורים.

שירן “בירר” אודות חבר לשירות במג”ב, מכרה מאותה התקופה, בני משפחתה, קרוב משפחה של אשתו – כולל שתי ידיעות מסווגות לגביו – וכך עוד ועוד. לעיתים השתמש הפקד ב-User שלו, אבל השתמש גם בשם המשתמש של המפקד שלו, בעת שזה היה בחופשה – גם זה כמובן, בניגוד להוראות בטחון המידע של המשטרה. תוכלו לקרוא את המקרה שלו בפירוט החל מעמוד 7 כאן.

undefined

CC0, Eddau

פקד שירן הוא רק דוגמה. אחד מבין שורה ארוכה ונצחית של מקרים של גישה לא מורשת למערכות מידע ומודיעין של המשטרה מסיבות שונות, תופעה שזכתה כבר לכינוי במשטרה: “שליפות מידע”. אנחנו מקבלים הצצה חלקית לחומרת המגיפה מידי רבעון כאשר בית הדין לערעורים של המשטרה מפרסם את פסקי הדין שלו (רק אלו שהוגש ערעור לגביהם) וחלק מהתיקים נוגע לנוהל שליפות המידע. הדיווח האחרון הנוגע לרבעון הראשון של 2024, בדיוק עלה לאוויר וזה מקור טוב ללמוד בכלל על התנהגות כחולי המדים בהיבטים רבים.

אבל בחזרה לשליפות המידע. אין רבעון שלא מופיע מקרה או מקרים כאלו. אפשר ללמוד שזה הנוהג במשטרה, או כפי שכתבו השופטים בדיון עבר:

”...ניתן לומר כי בשנים האחרונות, עבירה של בדיקה במערכות משטרתיות שלא לצורך מילוי תפקיד הפכה ל'מכת מדינה'. מדובר בתופעה אשר ממדיה הלכו ותפחו בשנים האחרונות. לא בכדי הנחה המפכ”ל לפני שנים אחדות כי כל בדיקה במערכות המשטרה שלא כדין, קלה כבחמורה, תטופל בידי מחלקת משמעת ביד קשה, ועל דרך הכלל העוברים עבירה זו יעמדו לדין בפני בית הדין המשמעתי...“.

מילים חריפות וברורות, לא? הבעיה היא שמול המילים החריפות -הענישה תמיד מקלה. בחזרה לפקד שירן: אפשר ללמוד שהוא “בדק 17 אובייקטים” במערכות. עוד נכתב: “בשונה מרוב המקרים המובאים בפני בית הדין שעניינים הוצאת מידע ממאגרים, תיק זה נוגע בהוצאת מידע מסוד 'סודי ביותר' שהגישה לו נתונה לבעלי תפקידים מוגדרים מתוך אמון שיעשו בה שימוש אך ורק לצרכי התפקיד”. בנוסף, מדובר בקצין משטרה.

השופטים חוזרים ומפייטים ש”די במעשים אלו כדי להציב את מעשי הנאשם ברף הגבוה של החומרה”, והוא חדר למערכת שהיא “קודש הקודשים, בתחומה. דליפת מידע מהמערכת יכולה להוביל ל-חלק מושחר- ולהורדת מאמץ רב שנים לטמיון -חלק מושחר-”.

והעונש? שירן מסולק מהמשטרה? קנס כספי מרתיע? לא. בסוף השופטים גוזרים רק “נזיפה חמורה” והורדה בדרגה למשך 7 חודשים בפועל ועוד תקופה על תנאי. השופטים מציינים כי “מדובר בקצין צעיר המתחיל לבנות את קינו המשפחתי”, כנסיבות להקלה בעונש, וכי ההורדה בדרגה שוות ערך לקנס של 28 אלף שקל.

הענישה המקלה במקרים של שליפת מידע ממערכות המשטרה היא עקבית. את הנושא הזה בדקנו, אלעד מן ואנוכי, במסגרת בקשת חופש מידע, המענה הגיע, אך זה מצדיק פוסט נפרד.

אחר נושא שליפות המידע הלא חוקיות במשטרה עקב בדבקות אלי לנדאו באתר שלו Readitnow. תוכלו לראות כאן פרסומים רבים בנושא. לנדאו הלך לעולמו לאחרונה לעולמו, ופוסט זה מוקדש לזכרו.