צ'ייני, הנוכל הסדרתי, חברת התעופה שקרסה, וחובות המיליונים
אמיתי זיו
התנצלות תחילה: אני דוגר על הסיפור הזה מלא זמן. חצי שנה. דחיתי את הטיפול בגלל עומס בעבודה ובחיים אבל עכשיו הגיע הזמן. בצירוף נסיבות, אליעזר (צ'ייני) מרום מונה להיות פרויקטור הצפון, ובמקביל וועדת החקירה הממלכתית של פרשת הצוללות שלחה מכתבי אזהרה לכמה מגיבורי הפרשה החמורה הזו (מרום אינו אחד מהם). עוד הקדמה חשובה: בסיפור הזה אני לא מאשים את צ'ייני בכלום מלבד תמימות, הוא כנראה הקורבן. וכרגיל, הרוב מבוסס על מקורות גלויים, אבל עשיתי גם כמה שיחות. נתחיל:
בינואר 2023 נרשמה בניקוסיה קפריסין חברת תעופה חדשה – Airwaze Limited. מתחתיה נרשמה חברה אחרת, תפעולית, בשם SkyFive Aviation, שאמורה הייתה לתפעל חברת תעופה חדשה, תחת השם של חברת האם דווקא: Airwaze.
לחברת התעופה שני בעלי מניות: בעל מניות הרוב החברה הוא אליעזר צ'ייני מרום שהחזיק/מחזיק בה 51%. בעל מניות שני בחברה הוא דוד (דודי) שטרנברג שהחזיק בה 49%. כפי הנראה, מרום היה נחוץ למיזם כי החוק האירופי מחייב אזרחות EU כדי להיות בעלים של חברת תעופה ביבשת. ולמרום יש אזרחות גרמנית.
מיהו אליעזר מרום?
על מרום לא צריך להרחיב, הוא גנרל, שכיהן בתפקידו האחרון בצבא כמפקד חיל הים ושוחרר בדרגת אלוף. הוא עלה לכותרות לאורך השנים בארבע הזדמנויות:
הראשונה, פרשת הדרגות. ביוני 2008 פורסם ב”הארץ” כי מרום הציג את עצמו לפני קולגות של חילות זרים עם דרגות רב-אלוף על כתפיו. “גם בכרטיס הביקור שלו ובמהדורה האנגלית של אתר חיל הים הוא הציג את עצמו כרב-אלוף”, נכתב*.
השנייה היא פרשת החשפנית. נכתב שהוא בילה, לפי מספר עדויות, במועדוניי חשפנות בתל אביב כמבקר קבוע (שם חשבו שהוא עובד זר סיני, בשל מראהו). הוא מצידו טען כי מדובר במעידה חד פעמית, ושהוא “הגיע למסיבה של חבר”. על כך הוא ננזף בידי הרמטכ”ל דאז גבי אשכנזי בשל התנהגות שאינה הולמת קצין.
הפרשה השלישית, והמשמעותית היא פרשת רכש הצוללות: ב-2017 הוא נחקר באזהרה בפרשת הצוללות; פרקליטות המדינה החליטה להעמידו לדין בגין לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס. אך ב-2021 הוחלט לסגור את התיק לאחר שנמצאו ראיות שזיכו אותו מאשמה. כידוע, מנדט וועדת החקירה הממלכתית לעניין רכש כלי השיט מונע ממנה לעסוק בכל מי ש”טופל” כבר במסגרת ההליך הפלילי, וכך צ'ייני אינו תחת המנדט של הוועדה הנוכחית, לא קיבל מכתב אזהרה וכדומה, אך יהיה מעניין לקרוא את המסקנות הסופית של הוועדה.
הפרשה הרביעית, האקטואלית היא המינוי לפרויקטור הצפון. כידוע, במקור כבר הוחלט למנות את אבי כהן סקלי כפרויקטור הצפון. אך המינוי הזה הוכשל על ידי אוסנת מארק ושרה נתניהו מסיבות פוליטיות והיה צריך למנות אדם אחר. מרום מונה בלי מכרז לתפקיד, עם משכורת נאה של מנכ”ל משרד ממשלתי.
בשנים האחרונות מרום הוא חבר תנועת ה”בטחוניסטים”, מבקר קבוע באולפנים וידוע בעמדותיו הנציות. מרום התבטא בעד מתווה הגז שקידם נתניהו והתבטא גם נגד המחאה לבלימת הרפורמה המשפטית.
מיהו דודי שטרנברג?
הכוכב השני של הפרשה מוכר הרבה פחות. שמו דודי שטרנברג והוא נוכל סדרתי. אני נתקלתי בו בפעם הראשונה (אך לא האחרונה) בפרשת “הלו” שהתפוצצה ב-2012. אלו היו הימים שטריאופול הסלולר החל להיסדק ובין הסדקים החלו להיכנס מפעילות סלולר חדשות: בתחילה מחוסרות תשתית (MVNO) ומאוחר יותר בעלות תשתית.
הלו (זה היה שם המותג החברה נקראה הילת) הייתה חלק מהגל הזה. היא השיקה פעילות בתחילה בתור חברת שיחות לחו”ל, תחת הקידומת 015 ומאוחר יותר כינסה מסיבת עיתונאים והכריזה על כניסה לשוק הסלולר במודל וירטואלי. אנחנו מדברים מספר חודשים לפני שגולן טלקום נכנסה לשוק.
בשתי הפעילויות, השיחות הבינלאומיות והסלולר, כבר מההשקה החברה הייתה סופר אטרקטיבית במחיר, ממש ברמה מחשידה. היא גם הלכה בגדול, שכרה משרדים רחבי ידיים, רכשה תוכנות, גייסה טאלנט לקמפיין פרסומי. אלא שמגדל הקלפים התרסק מהר מאד. עוד ביום מסיבת העיתונאים, התברר שאין לחברה הסכם “אירוח” עם אחת ממפעילות הסלולר, תנאי הכרחי לפעילות מפעילה וירטואלית. עוד היה ברור שהמחירים שהיא הכריזה עליהם הפסדיים מרמת הגולם.
כמעט מיד התברר בנוסף: דודי שטרנברג, איש המפתח מאחורי החברה, הוא נוכל סדרתי. דפוס הפעולה הוא דומה: בשלב הראשון שטרנברג חובר לכיסים עמוקים. בשלב השני הוא מוצא שוק יעד גדול כלשהו. בשלב השלישי הוא מציע קונפסט ומוצר חדשני לאותו שוק, הן ברמת השקיפות והן במחירים. בשלב הרביעי נבנית חברה עתירת הוצאות. בשלב החמישי הכל מתפרק, כי אין מאיפה להביא את הכסף. אך שטרנברג כמעט תמיד אינו בעל השליטה, ולפעמים אפילו אינו נושא משרה רשמי בחברה אלא רק “יועץ”, למרות שבפועל הוא ה”מוציא והמביא” בחברה.
במסגרת קריסת הלו התגלה (טוב אני גיליתי) את כל ההיסטוריה העבריינית של דודי שטרנברג. התברר שעוד קודם להלו הוא הקים מיזם תקשורת דומה בפנמה בשם Simple. אותו דפוס: משרדים יפים, קמפיין, מחיר אטרקטיבי וקריסה מפוארת. בישראל הוא היה מעורב שני מיזמי תוכן סלולרי אחרים שקרסו: פופיק ו-SMS Winner. בכל מקום שטרנברג משאיר אחריו שובל של חובות – לעובדים, לספקים, לרגולטורים, לשותפים, לבנקים – 54 מיליון שקל בפרשת הלו לבדה. הוא עובר בין מדינות (פנמה, מיאמי), מסתבך עם מוסדות פיננסים שונים; בדרך יש גם נשים, ילדים מספר; הוא נהיה חרדי, ואז שוב חילוני, אבל תמיד תחת שמו.
תוכלו לקרוא כאן את דו”ח המפרק של הילת/הלו. מסמך מגניב.
אבל שטרנברג יוצא יבש יחסית מפרשת “הלו” כי הוא לא בעל משרה בחברה, וממשיך בדרכו הנכלולית. הוא נהיה “האקר” לתקופה וכביכול מנסה למכור תוכנת ריגול למדינה דיקטטורית, והסיפור מסתבך. על הדרך מסתבר שהוא היה מעורב גם בחברת פורקס – שקרסה באופן דומה. היה ברור שזה רק עניין של זמן עד לעקיצה הבאה.
מיזם התעופה
מיזם התעופה הקפריסאי אינו שונה מהמודוס אופרנדי הקבוע של שטרנברג. הוא מצליח לגייס לצידו שני אנשי עסקים ישראלים: אליעזר צ'ייני מרום, ועוד אדם בשם רמי דמרי – דירקטור בחברה, משקיע קטן בה, ודמות משנה בעלילה.
התוכניות של Airwaze, גרנדיוזיות – לחולל מהפכה בענף התעופה העולמית. התוכנית העסקית של החברה דיברה על מחיר אחד ושקוף לכרטיס במקום התמחור הדינמי הנהוג היום בעולם התעופה. אפשרות לשנות כרטיס או לבטל כרטיס, בקלות. דובר על אינטרנט במטוסים ועל שירות הסעות מהיעדים על בסיס טסלות (!). דובר על ביטוח נסיעות, Esim, אפליקציה. והכל במחיר שהוא נמוך ב-25-30% מחברות ה-low cost הרגילות, כי החברה תכננה לחסוך על סוכנים ותקציבי פרסום ולמכור ישירות לצרכן. האם כל זה אפשרי בפועל? ספק.
אירווייז מכוונת ל-11 יעדי טיסה שונים ביניהם: בריסטול, תל אביב, רודוס, אתונה, מיקנוס ועוד מספר איים יווניים. החברה שוכרת אנשים בשכר גבוה, כולל אנשי תוכנה לפיתוח האפליקציה שתשרת את החברה. היא שוכרת טייסים, מכשירה דיילות. אפילו מפיקים סרטון תדמית.
עכשיו צריך מטוסים. איירוייז מתקשרת עם חברת MacQuarie AirFinance – ענקית תעופה מדבלין שלה מעל ל-250 מטוסים אותם היא מחכירה לחברות תעופה בכל העולם. איירוייז מתקשרת בחוזה לחכור שני מטוסי Airbus מדגם A320. הם אפילו נצבעים בלוגו החברה החדשה ופנים המטוס מותאם בהתאם לדרישות החברה (150 מושבים במקום 168). החברה מקבלת קוד: WZE וקול קריאה בקשר: אפרודיטה. תוכלו לראות את תמונת המטוס כאן.
מה עוד אנחנו יודעים על Airwze? החברה מעסיקה בשיאה עשרות עובדים (כ-80) בסך הכל – קפריסאים, בריטים, גרמנים – והם נחלקים בין צוות הטיסה ומטה החברה. משרדיה המרווחים נמצאים פאפוס, אגב בדיוק מעל Bank of Cyprus. גם הפעם, שטרנברג לא חוסך בהוצאות ובין היתר מתקין ג'קוזי על גג המשרדים.
קריסה צפויה
אבל בסוף צריך לשלם משכורות לעובדים ולספקים. אחרי החודשים הראשונים הכסף מתעכב ושטרנברג מאשים את הבירוקרטיה ואת הבנקים הקפריסאיים בסחבת ושלל תירוצים. בפברואר מופסק חוזה השכירות של המשרדים ועוד קודם לכן חברות הטלפון והחשמל דורשות תשלום – או ניתוק.
ב-22 בפברואר מנכ”ל החברה, וכדי לדייק אכתוב את שמו בלע”ז: Theodoros Ioannides, כותב מכתב לבורד ובעלי המניות: “אזהרה לגבי חובות החברה וצעדים מיידים”. הוא כותב: ספקים פועלים בכלים משפטיים נגדנו. משכורות לא שולמו מנובמבר 2023 וביטוח לאומי לא שולם מאז יולי 2023. הוא מספר כי כבר בנובמבר החברה נפרדה מ-40 עובדים. “אנחנו עומדים לאבד שליטה על האירועים”.
מספר עובדים בחברה פונים למשרד העבודה הקפרסיאי שפותח בחקירה בנושא (כפי שאושר לי בשיחה עמם) בעיקר סביב נושא ההפרשות כחוק לביטוח הלאומי הקפריסאי. סך הכל החובות מוערכים במיליוני יורו.
השאלות הפתוחות
נתיב הכסף וההונאה, ככל שהיתה כזו, אינו ברור. כפי הנראה שטרנברג הזרים את מרבית או כמעט כל הכסף לחברה, מחשבון בנק של מזרחי טפחות בירושלים. מה מקור הכסף? ומה הייתה התוכנית להמשך? אני לא יודע.
כן אפשר להגיד שב”הלו” שטרנברג מצא דרכים “לחלוב” את החברה בדרכים שונות ומגוונות – אם זה דרך ספקים שהיו קשורים למעשה אליו או דרך קרובי משפחה שלו. בדו”ח המפרק של הלו נכתב על: “נטילת כספים שלא כדין מקופת החברה והברחת רכוש”.
באשר לבני משפחה, לפחות שלושה היו מעורבים בחברה בדרך זו או אחרת: ברוריה זבולוני (חמותו, בוררת של העולם התחתון); חני זבולוני, שמונתה להיות היועצת המשפטית של החברה ושרי שטרנברג, אשתו – קוסמטיקאית בהשכלתה, שמונתה להיות משנה למנכ”ל עם שכר של 40 אלף שקל בחודש. כן נכתב על מקלטי מס בחו”ל אליהם הוברחו לכאורה כספים.
בחזרה ל-Airwaze. המקרה דומה לכל הנוכלויות הקודמות של דודי שטרנברג. מרום, הדמות הציבורית בפרשה, הוא כפי הנראה קורבן מוחלט נוסף של שטרנברג. אבל שאלה אחת פתוחה לגביו היא לגבי כושר השיפוט שלו. לא עושים בדיקת נאותות לפני כניסה להרפתקה עסקית כזו? במקרה הזה אפילו חיפוש גוגל – היה מספיק. ממרום נמסר בתגובה: “אני לא מעוניין להרחיב בעניין הזה, אני כבר לא שם”. מדודי שטרנברג לא נמסרה תגובה.
לבסוף, משיחותיי אני מבין שתם אך לא נשלם – ועוד נשמע על דודי שטרנברג בתקופה הקרובה ובהקשר לחברה אחרת.
* לעניין הדרגות, שני אנשים בוגרי חיל הים מסרו לי שזה שטויות, נוהג בחיל הים שנובע מפער בין מבנה סולם הדרגות שלנו ושל צבאות אחרים. התנצלות. טלח.